חשבתי לקרוא לפוסט הזה "צרות של העולם הראשון". פחד מהחמצה הוא באמת צרות של העולם הראשון. והדילמות שמלוות אותי מאז שעברנו לפה הן הכי דילמות של העולם הראשון. יש לי את הפריווילגיה להתלבט מה אני רוצה - לחיות באנגליה או בישראל. ואם שתי האפשרויות האלה לא נראות לי יש לכרמי הצעות עבודה גם באוסטרליה, וינה, וניו ג'רזי.
ואני יושבת לי על כל העושר הזה, יכולה להנות מכל העולמות, לראות עולם, להכיר דברים חדשים, וזה מה שאני עושה בכמעט שנה האחרונה, כשכל מה שאני רוצה זה לברוח חזרה לאבן יהודה, לבי"ס הדמוקרטי, לארוחות שישי אצל ההורים שלי. אני רוצה הבייתה.
העניין הזה, של אפשרויות פתוחות - לגמרי אובר-רייטד. אותי באופן אישי הוא משתק. הנה, אנחנו באנגליה, יש לנו אוטו, בואו ניסע לראות פארקים! לטייל בטבע! נכנסת לאינטרנט - יש כל כך הרבה אפשרויות! קוראת שעתיים על כל מיני מקומות. מתבלבלת, מוצפת מעודף מידע. סוגרת את המחשב ומחליטה ללכת לפארק ליד הבית.
מה זה עוזר לי שיש כל כך הרבה אפשרויות כשאין מי שימליץ לי מה שווה ומה פחות? כשאין מי שיגיד - אנחנו נוסעים בשבת למקום הזה והזה, רוצה להצטרף? ואז זה קל - יש שתי ברירות - כן או לא. פשוט.
ואני יושבת לי על כל העושר הזה, יכולה להנות מכל העולמות, לראות עולם, להכיר דברים חדשים, וזה מה שאני עושה בכמעט שנה האחרונה, כשכל מה שאני רוצה זה לברוח חזרה לאבן יהודה, לבי"ס הדמוקרטי, לארוחות שישי אצל ההורים שלי. אני רוצה הבייתה.
העניין הזה, של אפשרויות פתוחות - לגמרי אובר-רייטד. אותי באופן אישי הוא משתק. הנה, אנחנו באנגליה, יש לנו אוטו, בואו ניסע לראות פארקים! לטייל בטבע! נכנסת לאינטרנט - יש כל כך הרבה אפשרויות! קוראת שעתיים על כל מיני מקומות. מתבלבלת, מוצפת מעודף מידע. סוגרת את המחשב ומחליטה ללכת לפארק ליד הבית.
מה זה עוזר לי שיש כל כך הרבה אפשרויות כשאין מי שימליץ לי מה שווה ומה פחות? כשאין מי שיגיד - אנחנו נוסעים בשבת למקום הזה והזה, רוצה להצטרף? ואז זה קל - יש שתי ברירות - כן או לא. פשוט.
בישראל זה היה קל - חינוך ביתי או בי"ס דמוקרטי? קלללל
ביס דמוקרטי או בי"ס ממלכתי? קלללל
לגור בצפון איפה שמתחשק לי או במרכז ליד המשפחה והעבודה של כרמי? גם (יחסית) קל.
מסתבר שאני, כמו הילדות, צריכה לבחור מתוך שתי אפשרויות. גג שלוש. יותר מזה, אני נאבדת לחלוטין.
ביס דמוקרטי או בי"ס ממלכתי? קלללל
לגור בצפון איפה שמתחשק לי או במרכז ליד המשפחה והעבודה של כרמי? גם (יחסית) קל.
מסתבר שאני, כמו הילדות, צריכה לבחור מתוך שתי אפשרויות. גג שלוש. יותר מזה, אני נאבדת לחלוטין.
אז לכאורה, הבחירה הזו אנגליה או ישראל - עכשיו אחרי שנה שחייתי פה - היא בחירה קלה. ישראל. בלי לחשוב פעמיים. קלללל.
ואז נכנס לו ה Fear Of Missing Out
הFOMO
והוא, יש לו דרכים ללחוש... ולערער...
פומו, מה הוא אומר?
אבל תראי איזה יופי פה באנגליה
רק התחלת, תיכף תשתלבי
אולי אם תחזרי לישראל האנגלית של הילדות תיאבד
זוכרת את עצמך באוניברסיטה, כמה רצית שתהייה לך אנגלית שפת אם? אז הנה להן יש את זה. לא חבל??
ומקריאת עיתונים יש חשש ממשי לדמוקרטיה בישראל. לא עדיף לך פה? תחשבי עוד 3 שנים, יש הפרדה בין גברים לנשים בכל כך הרבה מסלולים בחיים.. תנועה צפופה, פרנסה דחוקה... את פחות ופחות שייכת. עזבי אותך - לישראל אין עתיד. תבני את העתיד שלך פה.
וחוץ מזה, עוד 4 שנים את מקבלת אשרת שהייה תמידית. לא חבל לפספס את זה?
בסדר, FOMO, השתכנעתי. אני אסחוב באנגליה עוד שנה-שנתיים. אפילו שלא טוב לי פה. אפילו שאני לא מכירה את עצמי יותר. רק כדי לראות מה קורה בישראל, לאן השחיתות הולכת. ומה קורה באנגליה, אם יהיה ברקזיט, איך תהיה הכלכלה. אולי אני אמצא עבודה וארגיש יותר טוב?
ואז נכנס לו ה Fear Of Missing Out
הFOMO
והוא, יש לו דרכים ללחוש... ולערער...
פומו, מה הוא אומר?
אבל תראי איזה יופי פה באנגליה
רק התחלת, תיכף תשתלבי
אולי אם תחזרי לישראל האנגלית של הילדות תיאבד
זוכרת את עצמך באוניברסיטה, כמה רצית שתהייה לך אנגלית שפת אם? אז הנה להן יש את זה. לא חבל??
ומקריאת עיתונים יש חשש ממשי לדמוקרטיה בישראל. לא עדיף לך פה? תחשבי עוד 3 שנים, יש הפרדה בין גברים לנשים בכל כך הרבה מסלולים בחיים.. תנועה צפופה, פרנסה דחוקה... את פחות ופחות שייכת. עזבי אותך - לישראל אין עתיד. תבני את העתיד שלך פה.
וחוץ מזה, עוד 4 שנים את מקבלת אשרת שהייה תמידית. לא חבל לפספס את זה?
בסדר, FOMO, השתכנעתי. אני אסחוב באנגליה עוד שנה-שנתיים. אפילו שלא טוב לי פה. אפילו שאני לא מכירה את עצמי יותר. רק כדי לראות מה קורה בישראל, לאן השחיתות הולכת. ומה קורה באנגליה, אם יהיה ברקזיט, איך תהיה הכלכלה. אולי אני אמצא עבודה וארגיש יותר טוב?
מ-צו-ין! אומר הפומו. שמח שהגעת להחלטה.
רק בואי אני אראה לך מה את מפספסת בישראל, בזמן שאת פה, ממתינה לראות איך הדברים מתפתחים.
רק בואי אני אראה לך מה את מפספסת בישראל, בזמן שאת פה, ממתינה לראות איך הדברים מתפתחים.
את שמה לב איך העברית של עמליה מתדרדרת? עוד מעט היא תשכח הכל. מה שווה לך אנגלית שפת אם אם אין היא שוכחת את שפת האם שלה?
תראי איזה מזג אויר שם! כולם בים. ורק את לא הלכת יחפה כבר 7 חודשים או לבשת חולצה קצרה כי קר מדי.
אולי אם תישארי פה עוד קצת החברות שלך כבר יאבדו מגע?
וכמה זמן בדיוק את חושבת שישמרו לך את המקום בדמוקרטי?
אם את במילא חוזרת, חבל על כל רגע שאת שם. יאללה לחזור ולהתחיל לבנות חיים בישראל. חבל על כל רגע של דכאון, בדידות וחוסר שייכות.
תראי כמה מעגלים יש לך בישראל. כמה אנשים מחכים לך בזרועות פתחות, מוכנים לקלוט אותך ואת הילדות. למה את מחכה???
תראי איזה מזג אויר שם! כולם בים. ורק את לא הלכת יחפה כבר 7 חודשים או לבשת חולצה קצרה כי קר מדי.
אולי אם תישארי פה עוד קצת החברות שלך כבר יאבדו מגע?
וכמה זמן בדיוק את חושבת שישמרו לך את המקום בדמוקרטי?
אם את במילא חוזרת, חבל על כל רגע שאת שם. יאללה לחזור ולהתחיל לבנות חיים בישראל. חבל על כל רגע של דכאון, בדידות וחוסר שייכות.
תראי כמה מעגלים יש לך בישראל. כמה אנשים מחכים לך בזרועות פתחות, מוכנים לקלוט אותך ואת הילדות. למה את מחכה???
וככה אני מתהלכת מכיווץ אחד למשנהו. מה אני מפסידה כשאני פה, מה אני אפסיד אם אהיה שם. הפומו מחרפן אותי ומנהל אותי. ומתחת להכל, גם אחרי ימים מוצלחים במיוחד, מלווה אותי עצבות עמוקה, נוכחת תמידית.
הפסיכולוגית אומרת שזה אבל. אני מתאבלת על מה שהיה לי ונלקח ממני.
כרמי אומר שאני מציירת תמונה עליזה יותר של ישראל ממה שהייתה לי.
ואני אומרת כוסאומו העולם
יש חלומות שעדיף לא להגשים
הלוואי ולא הייתה לי האפשרות לגור פה וזה היה נשאר בגדר חלום
הלוואי וכל הבחירות שלי היו "חולצה ומכנסיים או שמלה?" קלללל
ומי בכלל מבטיח לי שכשאחזור לישראל הדכאון יעלם
מי מבטיח לי שיהיה יותר טוב.
הפסיכולוגית אומרת שזה אבל. אני מתאבלת על מה שהיה לי ונלקח ממני.
כרמי אומר שאני מציירת תמונה עליזה יותר של ישראל ממה שהייתה לי.
ואני אומרת כוסאומו העולם
יש חלומות שעדיף לא להגשים
הלוואי ולא הייתה לי האפשרות לגור פה וזה היה נשאר בגדר חלום
הלוואי וכל הבחירות שלי היו "חולצה ומכנסיים או שמלה?" קלללל
ומי בכלל מבטיח לי שכשאחזור לישראל הדכאון יעלם
מי מבטיח לי שיהיה יותר טוב.
