יום שני, 17 בדצמבר 2018

#94 חנוכה

אין דבר שמעליב אותי יותר מלגלות שאני לא מקורית.
13,207 חברות יש בקבוצת הרילוקיישניות שאני חברה בה בפייס.
60% מהן כותבות בלוג. ובבלוג שלהן כתוב: אנחנו עוברות לחו"ל והחלטנו לכתוב על זה.
השאר כותבות בקבוצה פוסטים שנונים, נוגעים ללב, מעוררי מחשבה ומלאי תגובות. 
רובן כותבות מעולה.
את חווית החנוכה שעברנו כתבו בקבוצת רילו' פי מליון יותר טוב ממני. אז מה!
אתן לא חברות בקבוצה ההיא ולכן תצטרכו לשמוע על זה ממני. טאף לאק. 

אני מחשיבה את עצמי כאמא שוקעת. וקמצנית. לא תתפסו אותי מזלפת. אין לי כוח להפקות מושקעות. אלישבע בת 8 ועוד לא עשתה יומולדת עם כל הכיתה. כשיש פרויקט יצירה אני משאירה אותן ליצור לבד. בחגים ממש קל לי לשקוע: ביה"ס מספק את הלימודים על החג + כרמי מוסיף חשיבה ביקורתית + ארוחת חג אצל ההורים שלי = סגרנו סיפור. בחנוכה אפשר לקנות סופגניות טבעוניות במאפיה של אבן יהודה, הדלקת נרות עושה כשמסתדר (ולפעמים מתארחים אצל משפחה ומדליקים אצלם.. ולפעמים חוזרות מאוחר מחברים ושוכחות להדליק), ויש רוח חג.

באנגליה אין רוח חנוכה, יש רוח כריסטמס (ועל כך בפוסט נפרד). ומי שרוצה שהילדות שלה יזכרו מה זה חנוכה, צריכה לייצר בכוחות עצמה ובעשרים אצבעותיה את האוירה המתאימה.

דברים מושקעים ומופרכים שעשיתי בשביל לחגוג חנוכה השנה:
1) הכנתי סופגניות בבית בכוחות עצמי מא' ועד ת' (פעמיים). 


2) הזרקתי לסופגניות ריבה במזרק של אקמולי.


מופרך אבל עובד!


יצאו מעולות 

3) אירחתי פעמיים בבית משפחות לארוחות חג.




4) לטובת ארוחת החג האחרונה בילינו יום שלם בבישולים ונקיונות,
מה שהותיר את כרמי עם דלקת חריפה בגיד שהשביתה אותו מכל מלאכה שבוע שלם והותירה אותי חד הורית לשלושה ילדים. מה לא עושים בשביל רוח החג.
5) הדלקנו נרות בבית כ-ל י-ו-ם

וגם טפטפנו 

6) גזרתי והדבקתי כתרים של נרות מבריסטול לילדי הכיתה של אליש ולמורה. 
אליש ענדה את הכתר כללל היום ועפה על האפשרות להביא את התרבות שלה לכיתה. היא חופרת להם על ישראל, עברית וחגי ישראל בכל הזדמנות שרק יש לה. 

נר לי דקיק

לרגע חשתי עצמי במועדון הנוער במושב, מכינה פעולה לתנועה. רק ששם לא היה סרגל של הלונדון אנדרגראונד.

הנה שעתיים מחיי שלא יחזרו שוב


7) שקלתי את האפשרות להכין לכיתות שלהן לביבות. לא עשיתי את זה בסוף כי יש גבול, אבל שקלתי.
8) הלכנו לפעילות חנוכה לילדים בבית של רב ורבנית פה ברדינג. נחמדים מאוד אגב, אבל זה לא משהו שתתפסו אותי עושה ביומיום, ואפילו לא בחגים.
9) מצאתי בספוטיפיי את "100 שירים ראשונים - חנוכה" וחפרתי לילדות עם זה כל יום. 


מה לא עושים בשבילכן, יפות שלי


היה טוב. טוב שהיה. זה הרגיש לי השבוע הכי ישראלי שלנו פה - הרבה יותר מדי פעילות, מלאאא אוכל, חברים, משפחה, שמחה, עברית. ומהצד השני, חגגנו אותו כל כך חזק שעמליה חלתה איך שנגמר וכרמי הפך נכה. הפסיכולוגית שלי אומרת שאני צריכה ללמוד מינונים.  



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה