יום רביעי, 19 בדצמבר 2018

#95 המטרות שהיו לנו

השבוע מצאתי את עצמי יוזמת שיחה על מזג האויר. ונהנית ממנה.
כמו כן יצא ממני המשפט הבא: וואו, רק 7 מעלות היום. לא קר!
נראה לי שהאנגליות מתחילה to rub off on me.
תה נראה לי המשקה הכי בעולם בכל שעות היום והלילה. 


*******************************************

כרמי אמר שכבר השגנו את רוב המטרות שלנו במעבר הזה.

* הילדות דוברות אנגלית שוטף, קוראות וכותבות לפי גילן. הן אמנם הבינו ודיברו עוד לפני שעברנו, אבל היה להן יותר נוח בעברית. עכשיו נוח להן ושוטף בשתי השפות. 


*יש להן אזרחות ודרכון בריטי. 

* אנחנו נחשפות ונהנות מהתרבות המקומית. מהדרך שבה האנגלים עושים דברים - מהיומיום של הקניות בסופר ושיטת שטיפת הכלים, ועד לחגיגות החגים, קליטת עליה, איך מקבלים כאן זרים, ואיך מגדלים כאן ילדים. 

* יש לנו גישה נוחה ללונדון, ואנחנו נהנים ממוזיאונים וגלריות בערך אחת לחודש, הרבה יותר ממה שעשינו בישראל. כרמי והילדות ביקרו בגלריה הלאומית כבר לפחות 5 פעמים. הילדות (ואני) לומדות לחבב אמנות ולהנות מציורים מקוריים של המפורסמים שבציירים. המוזיאונים פה מדהימים.

*  רציתי שיהיה לי נוח לקרוא באנגלית. עד עכשיו יכולתי, כמובן. למדתי תואר ראשון באנגלית בלבד. אבל העדפתי עברית מטעמי מהירות ונוחות. ידעתי שאני מפסידה עולם שלם של אינטרנט וספרות בגלל ההעדפה הזו. והנה, יש לנו ספריה מהממת פה, ויש קינדל (עדיין מעדיפה ספרים מנייר), ואני מוצאת שנוח וטוב לי לקרוא באנגלית. בשבוע שעבר גמרתי שני ספרים. השבוע לקחתי ארבעה (שיספיקו לי גם לטיסה לישראל) וזה לא נראה לי שאפתני. חזרתי לקרוא !! ובאנגלית!!!

* כנ"ל לגבי שיחה באנגלית. תמיד הייתי שוטפת. ועכשיו עליתי רמה. כשהגענו לפה, אחרי חצי יום באנגלית הרגשתי שכואבים לי השרירים מסביב לפה. כנראה שבדיבור אנגלית פועלים גם שרירים אחרים והם לא היו מורגלים בפעילות עצימה. והנה חצי שנה אחרי ואני יכולה להשתתף באירועים חברתיים שלמים באנגלית, לנהל שיחות קולחות, לא להיתקע כמעט ולהרגיש שאני מצליחה להעביר את העולם הרגשי והרעיוני שלי ללא קושי לאדם שמולי. כיף <3
לפעמים אני אפילו מדברת עם כרמי באנגלית. פשוט יוצא לי.. בלי לשים לב.

* יש לנו חוויות משפחתיות והרבה יותר זמן יחד. כרמי עובד פחות שעות ואנחנו רואות אותו יותר. הוא שמח. טוב לו פה. ממש טוב לו פה.

* הילדות השתלבו חברתית ויש להן חברות, ביקורי אחה"צ. הן מוזמנות לימי הולדת, משחקים איתן בהפסקות. הן נהנות מבית הספר גם חברתית וגם לימודית.
שתי המטרות הקרובות שאני מסמנת לעצמי:

1) להצליח להעמיק את החברויות המקסימות שנוצרו פה.
2) להצליח למצוא בעצמי את הכוחות והיכולת להתחיל לעבוד. לא ממש איכפת לי במה.

ויש לנו עוד מטרה אחת, רחוקה ובלתי מדוברת ותלויה בהמון משתנים..
אבל אם יהיה לנו טוב ואם במקרה עוד נהיה פה עוד חמש שנים -
לקבל עבורי indefinite leave to remain - תושבות קבע לכל החיים.
ואם ואם ואם נישאר פה לשש שנים, אז אזרחות בריטית.

 בינתיים אני מסתפקת בזה שסבבה לי לצאת החוצה,
ושעוד שבוע אנחנו בישראל. יאיי!

מראה במסדרון בביה"ס של הילדות. אני מתרגשת שזה המסר שביה"ס בוחר להעביר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה