כמעט סיכום של הביקור בישראל

לילה אחרון שלנו כאן, לביקור הזה. 

מדגדג לי לסכם, אבל הכל כל כך טרי.
בביקור הזה כמעט ולא ישנתי. לא הייתי מסוגלת. היה מרגש מדי והיו כל כך הרבה דברים להספיק. אז גם עכשיו אני לא ישנה. אפילו שמאוחר.
מה אני עושה? אותו הדבר שאני עושה באנגליה כל הזמן. נחה ומעכלת. מעכלת ונחה. אני מעכלת יותר טוב כשאני ערה. פעם לימדו אותי ביוגה שישיבת עקבים אחרי הארוחה תורמת לעיכול מהיר וטוב. כנראה שישיבה דוממת של כמה דקות על העקבים תהיה טובה גם לעיכול מנטלי.
________________________________

אוהבת את ההורים שלי. מעריכה את ההורים שלי. אני מודה להורים שלי על הנדיבות שלהם ועל הדרך שקיבלו אותנו לביתם ואירחו אותנו ואהבו אותנו. הם הכינו לנו סלט מפנק כל ערב, וצנצנת ענקית של פסטו תוצרת בית. מילאו את הארונות בכל הממתקים שאנחנו אוהבותים. נתנו לנו את האוטו ומפתח הבייתה ושמרו על הילדות. ניקו וסידרו אחרינו, חייכו אלינו והפצירו בנו לגמור את הגלידה ואז קנו עוד. צחקו מאיתנו וחיבקו אותנו וגם נתנו לנו שקט כשרצינו.
אתם מארחים נהדרים ונהננו מאוד מאוד מאוד להיות איתכם 

_______________________________

היה לי כיף והספקתי לראות הרבה א-נשים. והרבה גם לא הספקתי. אני כבר מתגעגעת לבית שלי ולמיטה שלי, ולשגרה שלי.
היום (חמישי) יהיה היום האחרון שלנו כאן לביקור הזה. ב23:00 יוצאים לשדה התעופה. אני כבר עצובה.
וגם היום יהיה עמוס, כמו כל הימים בביקור. כל כך הרבה להספיק. כל כך מעט זמן. ממלאת את הכיסים והמזוודות בטונות של עברית, חיבוקים, משפחה, חברות, זמן משחק, סמרטוטי רצפה ו3 קילו טחינה אל-ארז, שיספיק עד שההורים יבואו לבקר באפריל.