#111 מאתגרים לי פה את הטבעונות

זה קורה איפה שלא מצפים.. 
אנחנו באוקספורד במוזיאון הנטורל היסטורי. המון מידע על טבע, בעלי חיים.. 

אוסף צדפות יפיפיות

לא המצאה של דיסני. באמת יש צדפות בצבע הזה

אני רואה אוסף של פרפרים ותוהה לעצמי אם המיתו אותם בעודם בחיים על לוח יבוש. 
יש פוחלצים של דובים שאפשר לגעת בהם. מצד אחד זה ממש מסקרן לגעת בפרוות דוב ומצד שני אני מתארת לעצמי שהדוב הזה ניצוד בשביל הפוחלץ שלו ולא בדיוק מת מוות טבעי... והניגוד הזה בין העניין והסקרנות לבין הצער על מה שהחיות עברו כדי להיות מוצגות כאן.

יש בי המון רגשות מעורבים כלפי התמונה הזו. מרגישה שאני משתפת פעולה עם משהו שאני לא רוצה לשתף פעולה איתו.

יש כאן פסטיבל לילדים. נכנסנו להרצאה על תנינים. המרצה החמוד (והאוסטרלי 😂) מסביר על ההבדל בין קרוקודיל לאליגטור. ופתאום בלי אזהרה שולף מהתיבה קרוקודיל צעיר וחי ומתחיל להראות אותו, ולהסביר, ולתקוע בו אצבעות בכל מיני מקומות כדי שיפתח ויסגור את הפה, ומעביר אותו מול העיניים של הילדים. פשוט צער בעלי חיים😨😰 ברחתי מהחדר. שאלתי את הילדות אם הן רוצות לצאת איתי. אמרו שלא. כרמי נשאר איתן בפנים. תוהה אם הייתי צריכה להכריח אותן לצאת גם. יושבת על הדשא בחוץ ומחכה שהן יצאו. אוף באיזה עולם אנחנו חיים שאהבת בעלי חיים באה המון פעמים עם יצירת אי נוחות עבורם.
בחיים לא חשבתי שבהרצאה על תנין יביאו תנין חי!!