היום שלחתי את התמונה הזו לחברה שילדיה צליאקים. שאלתי אותה אם יש כזה חטיף בישראל, טבעוני נטול גלוטן וטעים בטירוף. והיא ענתה בצורה ממצה כמו תמיד "לא יודעת, לא קונה כאלה". אמרתי לה ולעצמי, איפה הימים שגם אני לא קניתי את השיט הזה.
אתמול פרסמתי תמונה שלי בקבוצת פייסבוק, וחברה אחרת אמרה לי: "יואו כמה השתנית! לא זיהיתי אותך". וחשבתי לעצמי - באמת השתניתי? בדצמבר באתי לבקר בישראל וכולן אמרו שאני בדיוק אותו הדבר.
הרבה מים זרמו בירדן, בירקון ובתמזה מאז דצמבר... והיום הלכתי למכולת וקניתי ערימות של חטיפים ואלכוהול. דברים שלא היו נכנסים אלי הבייתה לפני שנה. כמויות.
כן, כנראה שהשתניתי. והסביבה השתנתה.
מקווה בשבילי שנצליח לחזור לדרכינו הישנות בישראל.
אליש אמרה אתמול שהיא מתגעגעת לאיך שבדמוקרטי המורים והילדים היו מקנאים בקופסאות האוכל שלה. כולם אמרו שהם רוצים גם סושי כמו שלה, ופסטו שמריח למרחקים. גם פה היא מקבלת קופסאות אוכל סבבה, אבל אף אחד לא מקנא בה, חוץ מהחברה הטבעונית שהיא גם במקרה או שלא חצי ישראלית. כי פה כולם אוכלים שיט.
אני באמת לא מבינה איך הם כאלה בריאים, האנגלים. או לפחות לא יותר חולים מהישראלים. אולי הבירה מאזנת את כמויות החטיפים והממתקים שהם צורכים?! או שהחיים עם פחות סטרס.
ועוד נזכרתי אתמול כשהייתה פה חברה של אליש ועמליה בעצמה הלכה לחברה, איך באחה"צ האלה שהיו מתארחות חברות היה לי חשק לאפות עוגיות טחינה ולבשל מרק לארוחת ערב.
והיום אכלנו אחה"צ של מלא שיט וארוחת ערב עם אפס ירקות.
מזל שאתמול שתו קצת שייק.
אולי ניתן להן בירה, לאיזון.
אתמול פרסמתי תמונה שלי בקבוצת פייסבוק, וחברה אחרת אמרה לי: "יואו כמה השתנית! לא זיהיתי אותך". וחשבתי לעצמי - באמת השתניתי? בדצמבר באתי לבקר בישראל וכולן אמרו שאני בדיוק אותו הדבר.
הרבה מים זרמו בירדן, בירקון ובתמזה מאז דצמבר... והיום הלכתי למכולת וקניתי ערימות של חטיפים ואלכוהול. דברים שלא היו נכנסים אלי הבייתה לפני שנה. כמויות.
כן, כנראה שהשתניתי. והסביבה השתנתה.
מקווה בשבילי שנצליח לחזור לדרכינו הישנות בישראל.
אליש אמרה אתמול שהיא מתגעגעת לאיך שבדמוקרטי המורים והילדים היו מקנאים בקופסאות האוכל שלה. כולם אמרו שהם רוצים גם סושי כמו שלה, ופסטו שמריח למרחקים. גם פה היא מקבלת קופסאות אוכל סבבה, אבל אף אחד לא מקנא בה, חוץ מהחברה הטבעונית שהיא גם במקרה או שלא חצי ישראלית. כי פה כולם אוכלים שיט.
אני באמת לא מבינה איך הם כאלה בריאים, האנגלים. או לפחות לא יותר חולים מהישראלים. אולי הבירה מאזנת את כמויות החטיפים והממתקים שהם צורכים?! או שהחיים עם פחות סטרס.
ועוד נזכרתי אתמול כשהייתה פה חברה של אליש ועמליה בעצמה הלכה לחברה, איך באחה"צ האלה שהיו מתארחות חברות היה לי חשק לאפות עוגיות טחינה ולבשל מרק לארוחת ערב.
והיום אכלנו אחה"צ של מלא שיט וארוחת ערב עם אפס ירקות.
מזל שאתמול שתו קצת שייק.
אולי ניתן להן בירה, לאיזון.
בכל מקרה יחד עם מונדיאל הנשים שאני צופה בו החודש אני מרביצה שעות של טלויזיה, קריספס, וסיידר אלכוהולי. עוד מעט לא יהיה לי.. צריך לנצור כל רגע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה