#10 הילדות בטוב

עברו 10 ימים מאז שכרמי נסע. הילדות בטוב. אני חוזרת: הילדות בטוב. לוקחת לעצמי את מלוא הקרדיט. השגרה שלהן בטוחה ונעימה. אמא שלהן מתפקדת. הן מדברות עם אבא בוידאו כל יום. כן הן מתגעגעות. אבל בגדול - טפו טפו חמסה חמסה.
החברות שלי מדהימות ותומכות, כל אחת בדרכה. הכפר שצריך כדי לגדל ילדות, מאוכלס על ידי הנשים המדהימות שסביבי. השנה ביום האהבה אני מרגישה בעיקר אהבה לחברות שלי, שמאפשרות לי כל כך הרבה. נזי שנסעה כל כך הרבה היום כדי לקחת את עמליה לחוג ולהחזיר אותה. ונועה אהובתי שלקחה את הילדות בצהריים, ואירחה אותנו, והכינה לנו ארוחת ערב, ונתנה לנו להישאר עד הערב המאוחר פשוט כי לא היה לי כוח לזוז. וכל זה עם ילדון חולה בבית.
ונילי שדואגת מרחוק ותמר שתומכת בי בוואטסאפים ודאנה שאני לא יודעת להסביר במילים מה את עושה אבל יש לזה השפעה מעולה עלי. ולוטן כפרה עלייך שמזכירה לי תמיד לאן כדאי לי לשאוף ותמיד תמיד מבינה לליבי. ונזי עם שיחות הנפש המפרות ונועה עם עצות ההורות המועילות והרעיונות המגניבים מה לבשל. ומורן, וגל, ונעמה, ודגן, ואמילי, ומדריכות ללל המקסימות, ובטח שכחתי עוד כמה.
מלאה באהבה כלפיכן. כפר נפשי וקהילתי בלתי גיאוגרפי של נשים אלופות אחת אחת, מקור השראה ושמחה עבורי. מרגישה את ההחזקה האנרגטית שלכן כלפיי בתקופה העמוסה הזו ומודה לכן מכל הלב, על הכל.

ומכיוון שנועה היא זו שאירחה אותנו אחרונה היום, היא זכתה לקבל את כל האהבה הזו כשניקיתי את הקיא של הילדון. כי באמת, מעט מאוד דברים אומרים "אני אוהבת אותך בכל ליבי" כמו לנקות קיא של ילדון שאינו שלך, רק כדי לחסוך לאמא שלו קצת עבודה.