אחרי כמעט חודשיים באנגליה, התפניתי סופסופ לפתוח את הבלוג של יומן הקפיטנית שאתם קוראותים עכשיו. בחצי שנה האחרונה כתבתי את יומן הקפיטנית רק בפייסבוק. מעכשיו אפרסם את כל הפוסטים שלי גם שם וגם כאן.
כרגע בעיקר מעתיקה לבלוג פוסטים ישנים שלי. כדי שיהיה את כל היומן לקריאה במקום אחד ובצורה נוחה. קצת עורכת, קצת מוסיפה תמונות. קצת מוסיפה פוסטים שנכתבו עוד לפני שהתחלתי את היומן והם לגמרי חלק ממנו. מלאכה סיזיפית ביותר.
כרגע בעיקר מעתיקה לבלוג פוסטים ישנים שלי. כדי שיהיה את כל היומן לקריאה במקום אחד ובצורה נוחה. קצת עורכת, קצת מוסיפה תמונות. קצת מוסיפה פוסטים שנכתבו עוד לפני שהתחלתי את היומן והם לגמרי חלק ממנו. מלאכה סיזיפית ביותר.
החזרה לפוסטים הישנים... ואוו. התחלתי בליצור האשטאג #יומןהקפיטנית ולהכניס אותו לפוסטים מהחדש ביותר לישן. חשבתי שזו תהיה עבודת סימון וגיזום פשוטה. אבל לא יכולתי להתאפק ובמקום רק לסמן נכנסתי וקראתי את הפוסטים במלואם. כולל תגובות.
הצפה.
הצפה ברמה ששעתיים אחרי שהתחלתי חטפתי דלקת גרון שהשביתה אותי לכמה ימים.
אוקיי, הבנתי.
אני עוד לא יכולה להסתכל על מה שקרה בחודשיים האחרונים.
אחרי שגמרתי לחלות (היום בבוקר) החלטתי להתחיל מהפוסטים הישנים יותר. מההתחלה. יותר רחוק כבר. שלא נאמר - קרה לפני מאה שנה (7 חודשים). כרמי מקבל את הצעת העבודה. אני מכריזה קבל עם ופייסבוק שאנחנו עוברים (132 לייקים!). התמונה שלו אורז לפני הנסיעה הראשונה ועמליה מסתכלת עליו. מציף. ברמות.
הצפה.
הצפה ברמה ששעתיים אחרי שהתחלתי חטפתי דלקת גרון שהשביתה אותי לכמה ימים.
אוקיי, הבנתי.
אני עוד לא יכולה להסתכל על מה שקרה בחודשיים האחרונים.
אחרי שגמרתי לחלות (היום בבוקר) החלטתי להתחיל מהפוסטים הישנים יותר. מההתחלה. יותר רחוק כבר. שלא נאמר - קרה לפני מאה שנה (7 חודשים). כרמי מקבל את הצעת העבודה. אני מכריזה קבל עם ופייסבוק שאנחנו עוברים (132 לייקים!). התמונה שלו אורז לפני הנסיעה הראשונה ועמליה מסתכלת עליו. מציף. ברמות.
 |
| חולה ולא מסוגלת לפתוח את העיניים אחרי שעתיים עריכה |
יום אחד אני אבין מה עשיתי פה עם היומן הזה. יום אחד אולי אכתוב עבודה אקדמית מבריקה על הדרך שבה עזרתי לעצמי להתמודד עם התקופה הזו בעזרת הכתיבה. בינתיים יש לי בדל תחושה שעשיתי פה דבר גדול וגאוני ואני לא בדיוק יודעת להסביר למה.
מסירה את הכובע בהשתאות והערכה לכוח הפנימי שדוחף אותי לכתוב.
ומחכה להשלים, לאט לאט, את מלאכת העריכה, ושהדבר הזה- המעבר, הבלוג, החוויות, הרגשות - יתלכד לכדי דבר אחד קוהרנטי וענק-
אולי אז אהיה מסוגלת להביט בו בלי לחטוף דלקת גרון,
ולקבל איזו תובנה או שתיים על החיים.
אפשר לקרוא לזה: וריאציה מילניאלית-וירטואלית על טיפול פסיכולוגי self inflicted.
מסירה את הכובע בהשתאות והערכה לכוח הפנימי שדוחף אותי לכתוב.
ומחכה להשלים, לאט לאט, את מלאכת העריכה, ושהדבר הזה- המעבר, הבלוג, החוויות, הרגשות - יתלכד לכדי דבר אחד קוהרנטי וענק-
אולי אז אהיה מסוגלת להביט בו בלי לחטוף דלקת גרון,
ולקבל איזו תובנה או שתיים על החיים.
אפשר לקרוא לזה: וריאציה מילניאלית-וירטואלית על טיפול פסיכולוגי self inflicted.
בתמונה: חולה גמורה אחרי שעתיים עריכה. יש סיבה למה סשנים טיפוליים נמשכים 50 דקות ואז עושים שבוע הפסקה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה