אני חולה. היה עקצוץ קל בגרון כשכרמי נחת בחמישי. אמרתי לעצמי: "די. את לא חייבת לקרוס כשהוא מגיע. סה"כ הסתדרת מעולה רוב הזמן. ואת אפילו לא עד כדי כך עייפה". החלטתי שלא אחלה. וזהו. ובאמת בשישי הרגשתי נהדר. ובארוחת ערב העקצוץ חזר + ראש מעורפל והבנתי שלמסיבת הניינטיז כבר לא אלך.
כזכור כרמי ואני סיכמנו שבסופ"ש הזה הוא עובד ואני נחה. וכך היה. ולראשונה מאז שאני אמא באמת באמת נחתי כל הסופ"ש והוא היה עם הילדות. רבצתי לי במיטה עם הטלפון במשך שעות. הייתה לי הפריווילגיה להזמין אותן לחיבוק כשהתגעגעתי, ולשלוח אותן לאבא שלהן ברגע שרצו משהו 
זה היה כל כך מושלם. ופתאום נפלה לי ההבנה שאנחנו צריכים להמשיך עם המסורת הזו. מדי פעם לעשות סופ"ש שבו לאחד מאיתנו יש חופש מוחלט ורק השני מטפל בילדות. כמו הורים גרושים בהסדרי ראייה, שתמיד קינאתי בהם על הסופ"ש החופשי שלהם פעמיים בחודש.
זה היה כל כך מושלם. ופתאום נפלה לי ההבנה שאנחנו צריכים להמשיך עם המסורת הזו. מדי פעם לעשות סופ"ש שבו לאחד מאיתנו יש חופש מוחלט ורק השני מטפל בילדות. כמו הורים גרושים בהסדרי ראייה, שתמיד קינאתי בהם על הסופ"ש החופשי שלהם פעמיים בחודש.
אז אולי פעמיים בחודש זה יותר מדי.. אולי רק פעם בחודש. סופ"ש חופשי. זה כל כך ממלא מצברים. וממלא בהכרת תודה כלפי בן הזוג. ושלו כלפיי. בשבת בצהריים הוא קרס לידי לרגע, ואמר את המשפט שכל אמא שבן זוגה נמצא שעות ארוכות מחוץ לבית רוצה לשמוע: "יווו, כבר שכחתי כמה קשה זה להיות איתן יום שלם. אני לא יודע איך שרדת במשך חודש ככה" ורק המשפט הזה מילא אותי באהבה כלפיו. והערכה. וגם, בואו נודה על האמת, לא מעט שמחה לאיד. ומיד עמליה קראה לו לראות משהו ורגע המנוחה הקצר שלו נגמר.
כמובן שהוא קנאי וחקיין ואולי גם נגמר לו המרץ בשלב מסוים ולכן לקראת אחה"צ באופן פלאי גם הגרון שלו התחיל לעקצץ, והוא עבר למוד מאוזן ומנומנם. לא אכפת לי. נחתי כל כך הרבה!
כמובן שהוא קנאי וחקיין ואולי גם נגמר לו המרץ בשלב מסוים ולכן לקראת אחה"צ באופן פלאי גם הגרון שלו התחיל לעקצץ, והוא עבר למוד מאוזן ומנומנם. לא אכפת לי. נחתי כל כך הרבה!
והילדות. איזה אושר בשבילן להיות עם אבא. הן שתו כל טיפה של תשומת לב והתענגו עליו. ועשו איתו דברים כיפיים שעושים רק עם אבא, כמו ללכת לשטיפת מכוניות ולקנות בורקסים בשוק ולהכין ביחד קראמבל תפוחים. הפנים שלהן התרככו והתעגלו מאהבה וקרבה. מרגש אותי לראות מהצד את הקשר שלהם. כרמי התמסר אליהן בצורה מופלאה ומכל הלב, עם טונות סבלנות שנצברו אצלו בחודש שלם של געגועים.
מחר בערב הוא טס בחזרה. אני צופה משבר אצל כולנו.
בינתיים הוא פה. יש לנו עוד לילה אחד ובוקר אחד וצהריים אחד ביחד.
יש תוכניות לבילוי וקניות וממיינים ואורזים פה במלוא המרץ
בפעם הבאה שנראה אותו הוא יבוא לעזור לנו לטוס לאנגליה
בינתיים הוא פה. יש לנו עוד לילה אחד ובוקר אחד וצהריים אחד ביחד.
יש תוכניות לבילוי וקניות וממיינים ואורזים פה במלוא המרץ
בפעם הבאה שנראה אותו הוא יבוא לעזור לנו לטוס לאנגליה
 |
| פאזל שרק כרמי יכול להביא לילדות. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה