המוח הגמיש שלנו מתרגל לכל דבר. מה שאתמול הוא חידוש מסעיר היום הוא חדשות ישנות וישר אנחנו רוצים שינוי. גם אישה שעד לא מזמן היה לה ממש קשה שבעלה לא נמצא, שמתפעלת לבד בית וילדות, ושיש לה אי ודאות גדולה בחיים כרגע, תתרגל למצב הזה, ומהר יותר מכפי שהיא חושבת. וברגע שהיא תתרגל היא תחשוב שבעצם יש לה מקום להעמיס על עצמה יותר ממה שעמוס עד עכשיו, ותציע לארח את הכלבה של דודתה שנסעה ללונדון (חוצפה!) לשבוע. ולצאת איתה ל3 טיולים ביום. עם הילדות, ברור. הן עוד לא יכולות להישאר בבית לבד. ולהסתבך עם הכלבה של השכנה כשנכנסת ויוצאת מהבית. כאמור, היה פה ממש משעמם עד עכשיו.
אז יש לילדות נושא חדש לריב עליו - מי תחזיק את הרצועה עכשיו. ויש עוד לחץ בבוקר שצריך כבר להוציא את מוקה, לא נעים, היא מתאפקת כל הלילה. ויש לו"ז עוד יותר מסובך לסנכרן.
והחתול מטריף אותי ומיילל כל זמן שהוא בבית, לוודא שלא שכחתי אותו והוא עדיין האהוב עלי מכל חיות הבית (חתולי, לא יודעת איך לבשר לך את זה.. מאז שהיית בן חודשיים אני מייחלת ליום בו תידרס. מוכנה להתפשר על זה שתמצא משפחה אחרת ותניח לי לנפשי, במיוחד בין 4-7 בבוקר)
והחתול מטריף אותי ומיילל כל זמן שהוא בבית, לוודא שלא שכחתי אותו והוא עדיין האהוב עלי מכל חיות הבית (חתולי, לא יודעת איך לבשר לך את זה.. מאז שהיית בן חודשיים אני מייחלת ליום בו תידרס. מוכנה להתפשר על זה שתמצא משפחה אחרת ותניח לי לנפשי, במיוחד בין 4-7 בבוקר)
אבל מה אני אעשה, אני אוהבת את דודה שלי ורוצה לעזור לה. והכלבה הזו היא יצור טוב לב ומתוק כל כך, עם אנרגיה מעולה. ואמרנו שהגיע תדר של קלות, שהכל עכשיו אפשרי. מסתבר שגם להוסיף כלבה הבייתה זה אפשרי. ומשמח. וקורה בקלות 
והיא באמת כזו מתוקה.
עכשיו שמישהו רק יקח את החתול.
והיא באמת כזו מתוקה.עכשיו שמישהו רק יקח את החתול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה