יום רביעי, 28 במרץ 2018

#28 בובות מהעבר

מנצלת את ההזדמנות שהילדות לא הבית ומסדרת להן את החדר בדגש על לזרוק מליוני חפצים קטנים קרועים ושבורים שהן כבר לא משחקות איתם ולא יבואו איתנו לאנגליה, הילדות שכחו מהם מזמן אבל אם יראו אותם אולי ירצו לשמור.
מגיעה לפינת הבובות. ואני בעצמי לא יכולה לזרוק את שלושתן. 
 זברוש, נמרי וטאבי הסגול. אהבנו אתכן כל כך, גם אם לא היינו מאוד יצירתיות בבחירת השמות שלכן

זברוש הייתה הצעצוע המנגן הראשון שקיבלנו עבור אלישבע והיא מאוד אהבה אותה (ואח"כ גם עמליה).
נמרי - בובת יד פלאפית הראשונה שלנו שקיבלנו ללידת אלישבע מ @sigal ran ונורא ריגשה אותי בזמנו.
וטאבי הסגול - שהיה הבובה הראשונה שאליש אי פעם נקשרה אליה (היא לא נקשרה להרבה בובות בחייה) וכל כך אהבה אותו שעשינו לו עליה מאנגליה והבאנו אותו לישראל מהדירה של סבתא של כרמי ז"ל.
שלושה זכרונות מאז שהייתה תינוקת.
אין לי מה לעשות איתן
אין לנו הרבה מקום בבית החדש
אני די בספק שהילדות ירצו אותן ושיש להן אותו ערך סנטימנטלי
לא יכולה לזרוק אותן.
לא
יכולה
יותר מדי נוסטלגיה
.
.
.
.
.
א...א...ני פשוט אתן לילדות להחליט אח"כ
מה אתן-ם אומרות-ים - לזרוק או לשמור???

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה